בעולם החרדי היציאה מעולם הישיבות הגדולות וה"כוללים" והמעבר לעולם התעסוקה הם שלב מורכב מבחינה תרבותית וחברתית. מחקר זה מפנה את תשומת הלב להבדלים בין גברים שגדלו במשקי בית חרדיים העושים את המעבר הזה בשלבים שונים בחייהם. המחקר מצביע על פערים ניכרים בהקשר של השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בין שלושת הקבוצות שנבדקו.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2022 המפורסם זו הפעם השביעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, פנאי ואורחות חיים. מטרת השנתון לסייע למקבלי ההחלטות להתוות מדיניות מתאימה לחברה החרדית שתסייע בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית, בהתאם לרצונם ומאפייניהם כחברה בעלת אורח חיים ייחודי.
"דת ומדינה" הוא תחום סוער ורגיש במדינת ישראל. ממשלות קמות ונופלות בגינו, ארגוני החברה האזרחית פועלים בשמו, וזהותם של פרטים ושל קהילות מתעצבת ומושפעת על ידו. למרות חשיבותו של התחום רבים מן הדיונים, הקונפליקטים וההכרעות בו הם פרי אידאולוגיות, שייכות זהותית ויחסי כוחות ואינם מבוססים דיים על נתונים ומידע. הדו־שנתון הוא פרויקט חדשני האוסף לראשונה בישראל נתונים מקיפים בנושאים מגוונים בתחום הדת והמדינה, מנתח ומרכז אותם יחד.
מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים, ומראה בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים, הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.
מערכת החינוך החרדית, המספקת כיום שירותי חינוך לקרוב ל-20% מהילדים בישראל, פועלת באופן אוטונומי כבר משנותיה הראשונות של המדינה, ומגוון רכיביה מנוהלים על ידי גופים פרטיים. לנוכח התרחבותה יש להכיר את רכיבי המערכת ואת התהליכים בה וליצור מדיניות ברורה ואפקטיבית.
מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. לאחרונה, ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון.
בעשור השמיני למדינת ישראל נהפך המפגש בין החברה החרדית ובין שאר אזרחי המדינה לנושא מרכזי, בעל השלכות רבות על סדר היום הציבורי. בעיני הציבור הרחב החרדיות והחרדים אינם נתפסים כשותפים מלאים באתוס הציוני הקולקטיבי. הגידול הדרמטי של הקהילה החרדית משנה במהירות את פניה של המציאות הישראלית ומציב בפני המדינה והחברה אתגרים מעשיים וערכיים.
בסוף שנות ה־80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים, שהביאו ליצירת ממסד מוניציפלי חרדי. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב תושביהם חרדים, ומהווים כ־35% מהציבור החרדי בישראל. נוצר מצב בו ציבור בעל תודעה של מיעוט, ברמה הארצית, מקבל לידיו ברמה המוניציפלית סמכויות שנמצאות בדרך כלל בידי הרוב. ישנה מורכבות מבנית ברשויות הללו הדורשת קביעת מדיניות ממשלתית ושינוי בחקיקה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il