שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 המפורסם זו הפעם התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, פנאי ואורחות חיים. מטרת השנתון לסייע למקבלי ההחלטות להתוות מדיניות מתאימה לחברה החרדית שתסייע בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית, בהתאם לרצונם ומאפייניהם כחברה בעלת אורח חיים ייחודי.
"דת ומדינה" הוא תחום סוער ורגיש במדינת ישראל. ממשלות קמות ונופלות בגינו, ארגוני החברה האזרחית פועלים בשמו, וזהותם של פרטים ושל קהילות מתעצבת ומושפעת על ידו. למרות חשיבותו של התחום רבים מן הדיונים, הקונפליקטים וההכרעות בו הם פרי אידאולוגיות, שייכות זהותית ויחסי כוחות ואינם מבוססים דיים על נתונים ומידע. הדו־שנתון הוא פרויקט חדשני האוסף לראשונה בישראל נתונים מקיפים בנושאים מגוונים בתחום הדת והמדינה, מנתח ומרכז אותם יחד.
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו כמעט חמישים אלף (47,749) תלמידים בישיבות גדולות חרדיות המיועדות לבני 17 ומעלה. למרות הניסיון להתאים את עולם הישיבות לכל סוגי התלמידים כמוסד שווה לכל נפש, רבים מהלומדים מתקשים למצוא בהן את מקומם באופן מלא. הסיבה לכך היא שהישיבות מציעות נתיב לימוד אחיד ותובעני שלא כולם מסוגלים להתמודד איתו.
בעולם החרדי היציאה מעולם הישיבות הגדולות וה"כוללים" והמעבר לעולם התעסוקה הם שלב מורכב מבחינה תרבותית וחברתית. מחקר זה מפנה את תשומת הלב להבדלים בין גברים שגדלו במשקי בית חרדיים העושים את המעבר הזה בשלבים שונים בחייהם. המחקר מצביע על פערים ניכרים בהקשר של השתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בין שלושת הקבוצות שנבדקו.
מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
במחקר חדשני זה השתמשנו בנתוני פרט כדי למפות דפוסים דמוגרפיים באוכלוסייה החרדית ובתת־זרמים בתוכה, וכן כדי ללמוד על המתאם שבין מספר ילדים לתעסוקה בקרב החרדים.
גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים, ומראה בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים, הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.
לימודי הליבה בחינוך החרדי הם נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל. בדרך כלל נהוג לדון בלימודים אלו בחינוך החרדי כמכלול, אך מחקר זה מבקש לצעוד בנתיב שונה ולהתמקד במקצוע אחד מתוך מקצועות הליבה – אנגלית – ולהצביע על המאפיינים הייחודיים שלו בחברה החרדית. המחקר אינו מסתפק בהצגת תמונת המצב ובוחן גם את החסמים לקידום לימודי אנגלית בחברה החרדית ואת העמדות של מנהיגים, אנשי חינוך והציבור החרדי בכלל בסוגיה.
מערכת החינוך החרדית, המספקת כיום שירותי חינוך לקרוב ל-20% מהילדים בישראל, פועלת באופן אוטונומי כבר משנותיה הראשונות של המדינה, ומגוון רכיביה מנוהלים על ידי גופים פרטיים. לנוכח התרחבותה יש להכיר את רכיבי המערכת ואת התהליכים בה וליצור מדיניות ברורה ואפקטיבית.
מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. לאחרונה, ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון.
גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל עומד במוקד אחד העימותים החברתיים הממושכים והמתוחים ביותר בחברה הישראלית. השלכות הפטור מגיוס לצעירים החרדים רבות ונוגעות למגוון מישורים. מאז ועד היום ההסדר נדון בכנסת, בוועדות שונות שמונו כדי להציע פתרונות לסוגיה, בכ־20 עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, בצה"ל ובקרב חוקרים ואנשי אקדמיה. אולם על אף חשיבותה החברתית, הביטחונית והכלכלית של הסוגיה, טרם נמצא לה פתרון יציב. במחקר זה פנינו לברר מהם הגורמים המניעים או המרתיעים צעירים חרדים להתגייס לצה"ל.
בשנת 2019 פעלה במכון קבוצת מחקר שעסקה בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא, שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק בסוגיה.
מחקר זה מספק לראשונה אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). אלגוריתם חדש שפותח לצורך המחקר אִפשר לזהות ברמת דיוק גבוהה מאוד פרטים אשר גדלו בילדותם במשפחה חרדית אך אינם מגדירים את עצמם חרדים בבגרותם (ולהפך).
בעשור השמיני למדינת ישראל נהפך המפגש בין החברה החרדית ובין שאר אזרחי המדינה לנושא מרכזי, בעל השלכות רבות על סדר היום הציבורי. בעיני הציבור הרחב החרדיות והחרדים אינם נתפסים כשותפים מלאים באתוס הציוני הקולקטיבי. הגידול הדרמטי של הקהילה החרדית משנה במהירות את פניה של המציאות הישראלית ומציב בפני המדינה והחברה אתגרים מעשיים וערכיים.
בסוף שנות ה־80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים, שהביאו ליצירת ממסד מוניציפלי חרדי. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב תושביהם חרדים, ומהווים כ־35% מהציבור החרדי בישראל. נוצר מצב בו ציבור בעל תודעה של מיעוט, ברמה הארצית, מקבל לידיו ברמה המוניציפלית סמכויות שנמצאות בדרך כלל בידי הרוב. ישנה מורכבות מבנית ברשויות הללו הדורשת קביעת מדיניות ממשלתית ושינוי בחקיקה.
שחיקתו של הסטטוס קוו יכולה לאפשר יצירת הסדרים חדשים העוסקים בשאלה העקרונית של יחסי דת ומדינה - היכן עובר הגבול בין הדת ובין המדינה ואם נכון שהמדינה תסדיר נושאים כה רבים בתחום האמונה הדתית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il