המלצות מדיניות למשרד האוצר,
הכלכלה ורה"מ

צמצום במספר במשרדי הממשלה

בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה שעניינן בחינת דרכים לשנות את המצב במטרה לצמצם את מספר המשרדים. זאת, באמצעות, ביטולם של משרדים אשר נחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים.

לסקירה הבינלאומית

השפעת משבר הקורונה על המשק וצמצום האבטלה

ההשתלבות מחדש של מובטלי הקורונה בשוק העבודה הישראלי

ממצאי המחקר נועדו לסייע בגיבוש מדיניות שתתמקד באתגרים המרכזיים בשוק העבודה בתקופת היציאה מהמשבר. המחקר בוחן את שיעורי היציאה והחזרה לתעסוקה במהלך משבר הקורונה בשנים 2020-2021. מתבסס על נתונים מנהליים של שירות התעסוקה ועל נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, ומתמקד באוכלוסיית השכירים בגילאי העבודה העיקריים.

סקירות: מצב שוק העבודה בזמן הקורונה

המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקירות קבועות שמטרתן לספק למקבלי ההחלטות בממשלה, במגזר העסקי ובחברה האזרחית  תמונת מצב עדכנית לגבי שוק העבודה. הנתונים הללו מאפשרים לנו לזהות קבוצות מוחלשות, ולספק תשובות לחלק מסימני השאלה הקיימים כיום בשוק העבודה, במטרה לסייע בגיבוש המדיניות המתאימה.

>> מובטלי הקורונה חיים על חשבון המשפחה
>> מי נותרו מחוץ למעגל התעסוקה?
>> רוב הציבור מעוניין בהכשרות מקצועיות
>> מגמת ההתפטרות עשתה עלייה?
>> מדוע מובטלי הקורונה לא חוזרים לעבודה?
>> בעלי הכנסות גבוהות עובדים יותר מהבית

שוק העבודה בתקופת הקורונה

מה הם שיעורי האבטלה בישראל? מי הם הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה? מהי המדיניות הממשלתית שננקטה ומה צריך לעשות כדי להחזיר את המשק הישראלי למסלול הנכון

הקשר בין אמון לציות

כיצד רותמים את הציבור לציית להנחיות באופן וולונטארי, למרות השחיקה הציבורית? שיקולים עניינים, שקיפות, תמריצים והפעלת נורמות חברתיות וקהילתיות הם התחלה טובה

ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים

גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים, ומראה בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים, הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.

הגדלת הפריון

אתגר העלאת פריון העבודה במשק

מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. הן נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן עומד הרעיון של חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים.

פיתוח הון אנושי לצרכיו המשתנים של השוק

מוביליות בין-דורית בישראל: האם הפערים מצטמצמים מדור לדור?

סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלת סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר, ושאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה פועלת המדינה להרחבת ההזדמנויות של אוכלוסיות מרקע כלכלי־חברתי חלש. במחקר זה אנו בוחנים את דפוסי המוביליות הבין־דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות ה־ 70 ותחילת שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.

מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית

ההצדקה הכלכלית למעורבות ממשלתית ברכישת השכלה בכלל ובהכשרות מקצועיות בפרט נעוצה בהשפעות חיצוניות חיוביות המלוות את ההשקעה בהון אנושי. חלון ההזדמנויות שנוצר בעקבות מגפת הקורונה מעלה את הצורך ביצירת מודל חדש אשר יסייע למפוטרי הקורונה להשתתף בהכשרות טכנולוגיות ומקצועיות איכותיות ולהשתלב בשוק העבודה. למלגות קיום יש השפעה לא מבוטלת על הנכונות להירשם להכשרות מקצועיות, וכי הסיבה העיקרית לנשירה מהכשרה היא חוסר היכולת להתפרנס בזמן ההכשרה.

מערך ההכשרות המקצועיות בישראל: חסמים, כשלים ואתגרים בהשוואה בינלאומית

בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות ימשיך לסבול מחוסר אפקטיביות.  חשיבות שיפור מערך ההכשרות המקצועיות ושילוב המעסיקים בתכני ההכשרות התעצם לנוכח משבר הקורונה והאבטלה בשוק העבודה.

דואליזציה ומעמדות בשוק העבודה

הדיון בפערים החברתיים בישראל מתמקד ברובו באי שוויון בהכנסות, שהתרחב בעשורים האחרונים. בשנים אלה התפתחה עוד מגמה בעייתית- היווצרותם של "מעמדות" מובחנים בשוק העבודה, הנבדלים לא רק בהכנסה אלא גם ברמת הביטחון התעסוקתי של חבריהם, בתנאים הסוציאליים הנלווים ובאופק הפנסיוני שלהם.

מדיניות השכר והסכמי העבודה

השפעתן של התמחויות אקדמיות על תעסוקה ושכר

התמחות מעשית משפרת את כושר ההשתכרות בחמש השנים לאחר התואר ב-8.7% בשנה - ומגדילה את שיעור התעסוקה ב-4.5%, בממוצע. הצלחת התוכנית "הדבר הבא" הובילה את המל"ג להציע את מיזם "למידה משלבת התנסות", שכוללת יותר מ-100 קורסים משולבי התמחות עבור הסטודנטים.

תעסוקת מבוגרים בישראל

שיעור ההשתתפות של העובדים המבוגרים (50+) בשוק העבודה בישראל נמצא בירידה כבר משנות החמישים המוקדמות, ומגמה זו רק מחריפה. לרמת תעסוקה נמוכה בקרב מבוגרים עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות קשות, מצב זה צפוי להשית נטל גדל והולך על התקציב הציבורי. נדרשים צעדי מדיניות מניעתיים הממוקדים בצמצום נשירת העובדים המבוגרים, כמהלך משלים למדיניות המסורתית התגובתית, שממוקדת בהשבת מבוגרים למעגל התעסוקה.

ניוד זכויות סוציאליות במעבר בין עבודות

חקיקת העבודה והרווחה בישראל מיושנת ואינה מותאמת למאפייני שוק העבודה המודרני. מודל החקיקה החדש המוצע כאן יכול לתרום ליצירת שוק עבודה דינמי ויעיל יותר ולבסס רשת ביטחון סוציאלי חזקה והוגנת יותר לעובדים בישראל.

חוק שעות עבודה ומנוחה ומנגנונים לגמישות בשוק העבודה

שוק העבודה עובר זה כמה עשורים שינויים מרחיקי לכת, בכללם: עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים, התפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק והתרחבות השימוש בתצורות תעסוקה לא שגרתיות. ואולם הסדרי העבודה בישראל עדיין מתבססים במידה רבה על החקיקה מ־1951, והתוצאה הבלתי נמנעת היא הסדרי עבודה מיושנים וקשיחים שאינם מתאימים למציאות.

האצת הצמיחה וקידום תכנית לאומית לשיפור הרגולציה

מפת דרכים רגולטורית למשקיע

המגזר העסקי מתמודד עם נטל ביורוקרטי ורגולטורי כבד בכל הקשור להקמת מפעלים ועשיית עסקים. קשיים אלו באים לידי ביטוי במדדים הבינלאומיים של הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי וה- OECD. מטרת מפת הדרכים למשקיע לייצר ONE STOP SHOP  ולהפחתי משמעותית את כל התהליכים הבירוקרטיים.

כל מה שרציתם לדעת על חוק יסודות האסדרה (רגולציה)

בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק.

לסקירה המלאה

תוכנית חילוץ ירוקה 2020 - צעדים לקידום בתקציב המדינה

משבר הקורונה יצר הזדמנות ייחודית ליישום תכנית חילוץ כלכלית נרחבת למשק, המסונכרנת עם תכניות העבודה הקיימות של משרדי הממשלה וכוללת אלמנטים של מעבר לכלכלה ירוקה והפחתת נזקי האקלים. בכוחה של תכנית כזאת לייצר תועלת ארוכת טווח למשק ולשוק התעסוקה כצעד מונע מפני משברים עתידיים, ויצירת תשתית כלכלית תומכת לכלל האוכלוסייה.

מימוש הגנה אופרטיבית במרחב הסייבר

מהו סייבר?

לצד היתרונות העצומים של מרחב הסייבר עבור הכלכלה והחברה בכללותה, חלה עלייה תלולה בהיקף מתקפות הסייבר, במספר הגופים שאליהם הן מכוונות ובנזק הכלכלי שהן גורמות. כל אלה מעוררים את הצורך הדחוף בבחינת אופני ההגנה הרצויים על הפעילות במרחב הסייבר ואסדרתם בחקיקה.

מי יגן עלינו במרחב הדיגיטלי?

כדי שחברות וארגונים יתחילו להגן על עצמם ועלינו במרחב הווירטואלי ישראל חייבת חוק סייבר, עם מסגרת יעילה של פיקוח ואכיפה. חוק שיספק תמריץ מיידי לגופים וארגונים שמחזיקים מידע אישי ורגיש להשקיע באבטחת סייבר, לטובת חיזוק ההגנה על הפרטיות שלנו.

>> ספטמבר השחור, גרסת הסייבר
>> מי מגן עלינו במרחב הדיגיטלי?

טיפוח ההון האנושי בשירות המדינה

הצעה לתיקון שיטת המינוי של נציב שירות המדינה

יש צורך לאמץ שיטת מינוי חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת היא ועדה לאיתור מועמדים, ולא כפי שנהוג היום מינוי על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת מועדת מינויים.

דברו איתנו

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.

יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il

ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il

עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il

יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il

החברה הערבית: המלצות מדיניות לשיפור וטיוב המצב החברתי- כלכלי

אינדיקציות ראשוניות להשפעת משבר הקורונה בחודשים יוני-יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. במקביל, גם הלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־ כלכלי חלש.

>> שילוב החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות
>> המלצות מדיניות למיגור הפשיעה והאלימות ומודל ״שנת מעבר״
>> תפיסה תכנונית חדשה לטיפול במצוקת הקרקעות, התכנון והבניה