מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו רבות על העובדים בישראל, ובעיקר על העצמאים, שדיווחו על פגיעה כלכלית חמורה. המדינה נאלצה ליצור מנגנוני סיוע לעצמאים שנפגעו, אבל מנגנונים אלו נתקלו בשורה של אתגרים שבאו לידי ביטוי בסיוע איטי ומוגבל מבחינת האפקטיביות שלו. לאור שילוב הממצאים והניסיון המצטבר בישראל אנו ממליצים להקים גם בישראל תשתית קבועה לרשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, ומציעים קווים מנחים למדיניות יעילה ואפקטיבית.
מחקר זה בוחן את ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על ההכנסה והתעסוקה של יחידים, על בסיס תובנות מתוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. ממצאי הניתוח מעלים כי לפינוי היישובים הייתה השפעה ניכרת, שלילית וממושכת, על רמת התעסוקה בקרב המפונים, הן בממד התעסוקה הן בממד ההכנסה. ממצאי המחקר מספקים כמה תובנות ולקחים העשויים להיות רלוונטיים למצב הנוכחי של פינוי היישובים בגבול הצפון ובעוטף עזה (אפריל 2024), ובראשם טווח הזמן של הפגיעה בתעסוקה, וזיהוי הקבוצות שנפגעו במיוחד בממד התעסוקה והשכר.
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 חל שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות התקציביים. בניגוד למגמה ב־20 השנים האחרונות, תקציבי הביטחון והריבית עלו בצורה משמעותית. בהסתכלות לעשור הקרוב, אנו מנתחים את תקציב 2025 למול מגמות העבר ובוחנים את ההשלכות האפשריות של ההוצאה הביטחונית המתוכננת על ההוצאה האזרחית ועל השירותים לאזרח.
.jpg)
סקירה זו מתארת את המצב המקרו־כלכלי של המשק ואת הביצועים הפיסקליים של הממשלה ערב המלחמה ואת ההשפעות הצפויות בתרחישים שונים. עבודה על סקירה זו הסתיימה בראשית חודש אפריל 2024, והנתונים המופיעים להלן הם הנתונים העדכניים שפורסמו נכון למועד זה.
במרץ 2024 אושר התקציב המתוקן, במסגרתו פעלה הממשלה לתקצוב ותעדוף הוצאות המלחמה וההוצאות הנלוות לשיקום המשק. ישנה תמימות דעים רחבה בין כלכלנים שהתיקונים שתוקנו הם חלקיים בלבד, אינם מתמודדים עם בעיות היסוד של המשק, ולא משקפים סדר עדיפות עדכני. במסמך זה נצביע על הפערים בסדר העדיפות בתקציב 2024, ונציע רעיון מסדר לשינוי סדר עדיפות ארוך טווח ונעמיד ניתוח של מה שדורש שינוי ותיקון.
דוח זה סוקר את השפעתן של הבינה המלאכותית בכלל ושל הבינה המלאכותית היוצרת בפרט, על עולם התעסוקה ועל מערכות החינוך וההכשרה בישראל ובעולם. מטרתו של הדוח למפות תהליכים מרכזיים, להציג תחזיות מבוססות על דוחות בינלאומיים ומקומיים ולגבש סדרת המלצות מדיניוּת למקבלי ההחלטות הרלוונטיים. הדוח מתמקד בהשלכות על מקצועות, על כישורים, על מערכת החינוך, על שוק העבודה ועל המוכנות המערכתית הכוללת הנדרשת להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל.
מהן המיומנויות הנחוצות ביותר בשוק העבודה? היכן נמצאים הפערים הגדולים ביותר בין כישורי העובדים לבין הדרישות בפועל? האם ובאיזו מידה המיומנויות הנדרשות דומות בין קבוצות האוכלוסייה? שאלות אלו עומדות במוקד מחקר זה. כדי לספק תשובות השתמשנו במגוון נתונים עשיר, וערכנו שני סוגים של ניתוחים. באחד, בחנו את חשיבות המיומנויות בהיבט המשקי. בשני, ניתחנו את המיומנויות הנחוצות מנקודת מבטם של העובדים. המחקר מתמקד במיומנויות ההיי-טק ומאשש ממצאים קודמים שלפיהם רבים מעובדי הענף נדרשים ל"כישורי פיזה", ובהם כישורים אנליטיים, מיומנויות קוגנטיביות, חברתיות ואישיות. אחת מהדאגות שהנתונים הללו מעלים היא שהמשק הישראלי יתקשה להישאר תחרותי ברמה הבינלאומית אם לעובדיו לא יהיו הכישורים הדרושים לביצוע המשימות והמטלות בכלכלה העולמית המתפתחת.
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות ימשיך לסבול מחוסר אפקטיביות. חשיבות שיפור מערך ההכשרות המקצועיות ושילוב המעסיקים בתכני ההכשרות התעצם לנוכח משבר הקורונה והאבטלה בשוק העבודה.
מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות הכלכלית בישראל, תוך התמקדות בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליותכלכלית כלפי מעלה. המחקר עונה על שאלות מהותיות באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק
סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלת סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר, ושאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה פועלת המדינה להרחבת ההזדמנויות של אוכלוסיות מרקע כלכלי־חברתי חלש. במחקר זה אנו בוחנים את דפוסי המוביליות הבין־דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות ה־ 70 ותחילת שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.
בינואר 2021 החלה לפעול מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי — מיזם משותף תלת־צדדי של המדינה (אז זרוע העבודה), המעסיקים (הפורום הכלכלי חברתי מיסוד נשיאות המגזר העסקי) והעובדים (ההסתדרות), בהתבסס על המלצות דוח של המכון. בחינת המלצות הדוח הקודם הראה כי בתום שנתיים לפעילותה יושמו מרבית המשימות שהמינהלת קיבלה על עצמה. בדוח הנוכחי אנחנו מתמקדים בפעילותה של מינהלת המעסיקים בלבד.
מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. הן נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן עומד הרעיון של חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים.
מחקר זה בוחן את דפוסי המעבר בין משרות ובין ענפים כלכליים של שכירים בישראל, באמצעות ניתוח של מספר המעברים, תדירותם ותזמונם, ותיעוד השינויים בשכר הקשורים למעברים אלו. המחקר מלמד כי אומנם חל גידול במספר מעברי המשרות בין דורות של עובדים, אך רק בתקופה של ראשית הקריירה. המחקר בוחן גם את השינויים ברמת השכר ומספר המעברים המשתנה בין ענפים כלכליים.
גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים, ומראה בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים, הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.
מקבץ המחקרים הללו בוחן לעומק את מצבו של השירות הציבורי בישראל ואת האתגרים שהוא מתמודד עימם. שלושתם יחד מציירים תמונה מורכבת ומשלימה של השירות הציבורי, של אתגרי השעה העומדים לפניו ושל הצורך לפעול לחיזוק שירות מקצועי, עצמאי ואיתן. כלדוח עומד בפני עצמו אך קריאה משולבת שלהם מלמדת על תלות בין האתגרים, על החסמים המונעים הטמעה של רפורמות ועל העובדה שישראל מדשדשת מאחור במגוון מדדים בינלאומיים. אתגרים מערכתיים אלו לא החלו בממשלה הנוכחית – הם תולדה של שנים של החלשת השירות הציבורי שבימים אלו מגיעה לשיאה.
מרבית המחקרים העוסקים במדיניות חדשנות מתמקדים בשימור מעמדה של ישראל כאומת הסטארט אפ, וביצירת תמריצים לחדשנות מבוססת מו"פ טכנולוגי. הפעם ביקשנו לשים זרקור על הרחבת תפיסת החדשנות ככלי מדיניות אסטרטגי לצמצום פערים וצמיחה מכלילה, תוך זיהוי חסמים מרכזיים שעומדים בפני המגזר העסקי בישראל, ומיפוי בינ"ל רחב של כלי המדיניות לעידוד חדשנות.
לקראת כנס 2022 הוקם צוות שריכז עשרות יזמי אקלים ובעלי עניין נוספים מתחום הקליימטק, לדיונים ביצירת האקוסיסטם הנדרש להסרת חסמים ולקידום חדשנות אקלימית. הדוח מציג את עיקרי התובנות שהוצפו על ידי חברי הצוות במטרה למפות את החסמים המרכזיים שעימם מתמודדים היזמים. עיקר הדוח כולל המלצות מדיניות עבור הממשלה כיצד להקל על היזמים ולעודד יזמות בתחום, על מנת לסייע למימוש חזונה של הממשלה להפיכת מדינת ישראל למעצמת חדשנות אקלים.
"פרויקט ההיערכות למשבר האקלים - ישראל 2050" הושק בשנת 2019 יחד עם המשרד להגנת הסביבה במטרה לגבש חזון ויעדים לאומיים שיתורגמו לצעדי מדיניות. מדיניות לצורך איפוס פליטות הפחמן של מדינת ישראל עד שנת 2050, תוך שמירה על כלכלה משגשגת ומכילה. המכון הוביל את הפרויקט, בגיבוש תכנים כלכליים-חברתיים, סיוע בעיצוב מדיניות אקלים לאומית, לצד תיאום וסנכרון בין-משרדי וסיוע בתהליכי גישור להשגת הסכמות בין משרדיות חוצות מגזרים. בכך, מסייע המכון לעבודת משרדי הממשלה והובלת תהליכים אסטרטגיים מרובי שותפים.
.jpg)
משבר הקורונה יצר הזדמנות ייחודית ליישום תכנית חילוץ כלכלית נרחבת למשק, המסונכרנת עם תכניות העבודה הקיימות של משרדי הממשלה וכוללת אלמנטים של מעבר לכלכלה ירוקה והפחתת נזקי האקלים. בכוחה של תכנית כזאת לייצר תועלת ארוכת טווח למשק ולשוק התעסוקה כצעד מונע מפני משברים עתידיים, ויצירת תשתית כלכלית תומכת לכלל האוכלוסייה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il