לצד יצירת תכנית כלכלית-חברתית ארוכת טווח, ורפורמות חיוניות לתיקון שיטת הבחירות והממשל, העת הנוכחית מחייבת מהלך לחיזוק המסגרת החוקתית והמשפטית הישראלית.
דגם הביקורת החוקתית המוצע מבקש לקדם את הדיאלוג בין הרשויות ולאזן בין יכולתו של בית המשפט להגן באופן מיטבי ועצמאי על זכויות אדם, ובה בעת לשפר את ההיענות לשיקול דעתן של הרשויות הפוליטיות. המחקר מציג בחינה תאורטית והשוואתית של סוגיית הביקורת החוקתית וכולל סקירה של התפתחות הביקורת החוקתית בעולם.
פסקת ההתגברות, המבקשת להעניק לכנסת את הסמכות לחוקק חוקים מחדש, תהפוך אותנו למדינה היחידה בעולם שבה הסמכות לחוקק אינה מרוסנת על ידי בית המשפט, מדינה אשר אין בה שום מגבלות על המוסדות הפוליטיים. כך שלמעשה, החירויות והזכויות של כולנו יהיו תלויים אך ורק בפוליטיקאים.
אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.
דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.
שמירת האיזונים הקיימים בוועדה לבחירת שופטים, בראשם, החלוקה שבין קואליציה ואופוזיציה בייצוג הפוליטי. לצד זאת, חשוב לשפר את מקצועיות חברי הוועדה ובמקביל לפעול למניעת ניגודי עניינים, תוך בלימת כל ניסיונות לפוליטיזציה של מודל מינוי השופטים.
על רקע התפשטות מגפת הקורונה, פעל שר המשפטים לצמצום פעילות בתי המשפט. הסמכויות שניתנו לשר המשפטים אז בחוק ובתקנות שהתקין, וכן אופן הפעלתן, פגעו בעצמאות המוסדית של בתי המשפט. ישנה חשיבות בשמירת עקרונות העצמאות השיפוטית והאחריותיות השיפוטית במינהל בתי המשפט בזמן חירום, לטובת שמירה על האיזונים והבלמים בין הרשויות.
הגברת השקיפות והאחריותיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל יחידות הכפופות לו תוך פרסום תכנית עבודה רב־שנתית ודוח שנתי מפורט ;דיווח ע"פ אמות המידה שייקבעו על פי מדדי תפוקה, הצלחה ואיכות הניהול; יצירת מערכת המדדים המלאה תיעשה בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה והציבור.
כנסת ישראל נחשבת לפרלמנט בו היקפי החקיקה חסרי תקדים וכזה שהממשלה שולטת בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו לספר החוקים?
נחוץ לעגן במפורש את הזכות להליך הוגן ואת זכויות המשנה שלה בחוק יסוד. המחקר מסביר מדוע עיגון כזה הוא חיוני, מציג כיצד מדינות אחרות מעגנות את הזכות בחוקותיהן, ומציע נוסח לחוק היסוד
הגברת הבקרה מצד הפרקליטות על התביעה המשטרתית; התנעה מחדש של איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות.
יש להשלים את הליך החקיקה למדרג האחריות של הרפורמה העוסקת בעיקר במצבים של תאונות דרכים ותאונות עבודה.
תיקון העבירות של הסתה לאלימות וההסתה לגזענות, כך שישמרו על חופש הביטוי מצד אחד, אך גם יספקו הגנה נאותה על הערכים המוגנים מצד שני.
במיוחד לאור משבר הקורונה וצעדי המעקבים הדיגיטליים שננקטו יש לאסדר את תחום הפרטיות ולתקן את החקיקה בהתאם.
המלצות יישומיות לחיזוק המודעות במאבק בשחיתות השלטונית ולסלידה שיש לפתח כלפי מי שמעשיהם לקו בה. התוכנית ממליצה להתמקד במהלכי אכיפה משלימים, לאלה הננקטים היום, כדי לייעל ולהעצים את המאבק למיגורה של השחיתות הציבורית, בין היתר באמצעות היחידה החדשה שהוקמה ב-2020 במשרד המשפטים שמטרתה לעסוק במאבק בשוחד ושחיתות.
קידום ממשל תקין באמצעות חיזוק מנגנוני השקיפות והדיווחיות ראוי שיהיה נושא מרכזי בעבודתה של כל ממשלה שתקום ,שאמורה לשאוף לחזק את אמון הציבור במוסדות הקיימים ובמשטר הדמוקרטי.
טוהר המידות בשירות הציבורי לא חייב להיקבע אך ורק על ידי החלטות שיפוטיות ונורמות שנקבעות בעקבות הדחות של שרים במצבים שבהם הוגש כנגדם כתב אישום. לפתחן של ממשלות ישראל עומדת הצעת הנשיא שמגר ז"ל ועבודת ההמשך שנעשתה על ידי ועדת השרים בראשות השר יעקב נאמן ז"ל לניסוח והטמעה של כללי אתיקה לחברי הממשלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il