המלצות מדיניות למשרד החינוך

הקמת מועצה לאומית לחינוך

הקמת מועצה להגדרת יעדים, תקציב ומדדי הערכה ואיכות לתכניות החינוך האזרחי, החברתי והערכי, על מנת לאפשר רצף חינוכי המשלים את המהלכים הקיימים. להביא  לקידום מטרות החינוך הממלכתי לצד שיקום היחסים בין הנהלת המשרד לאנשי השדה, תוך הפקת לקחים ממשבר הקורונה.

פיתוח תכנית לאומית לחינוך אזרחי

הגדרת אוריינות אזרחית כמיומנות הנדרשת להכנת התלמידים לעולם העתידי; בניית מתווה לחינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה, מגובה בחומרי למידה לכל השכבות במערכת החינוך.

מה מספרים חוזרי מנכ"ל על החינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך?

בערכת החינוך הציבורית, צד הבית והקהילה, מוטמעים ערכים, מושגים וידע שיש בכוחם לאפשר לאזרחי העתיד לפעול כאזרחים מודעים וחושבים במדינה דמוקרטית. בלי העיגון של מדיניות חינוך לדמוקרטיה ובלי מחויבות לקידומה במשרד החינוך, בוגרי ובוגרות מערכת החינוך בישראל לא יבינו כיצד חברה דמוקרטית מתנהלת ומהם הערכים הבסיסיים שחייבים להתקיים בה.  חוזרי המנכ"ל הם גורם מרכזי ומשפיע במיוחד בניתוח מדיניות חינוך לאורך זמן.

חינוך לערכים, לידע ולמיומנויות במציאות משתנה

חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך

המסמך מציע מסגרת יישומית לקידומו של חינוך בר קיימא המשלב מושגים, מיומנויות וערכים דמוקרטיים ומשמש תשתית לקידומו של חינוך אזרחי על כל רכיביו, לאורך כל שנות הלימוד, כחלק בלתי נפרד מסדר היום החינוכי של כל תלמיד/ה, מורה ומחנכ/ת בישראל.

חינוך לדמוקרטיה - לאן הולכים מכאן?

אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח 'להיות אזרחים', שאומנם אושר ב-1996 במשרד החינוך אבל עד היום יושם רק באופן חלקי ומוגבל. איך נראה החינוך לדמוקרטיה בישראל במאה ה-21, איך השפיעו עליו המגמות הפוליטיות והחברתיות משנות התשעים ועד היום, ואיך מערכת החינוך יכולה ליישם את הדוח?

לחוות הדעת המלאה

הובלת שינוי במערכת החינוך: חילוץ עקרונות מניסיון העבר

מטרת המחקר הייתה לגבש מסגרת שיטתית של עקרונות התורמים להצלחה בהובלת רפורמות ושינויים במערכות ציבוריות בישראל, בדגש על מערכת החינוך ולספק למעצבי המדיניות תובנות על עקרונות ודגשים מרכזיים על מנת להוביל שינוי מדיניות אפקטיבי.

התאמת מערכת החינוך למאה 21

על רקע משבר הקורונה- מערכת החינוך בישראל חייבת  להתאים את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה.  מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרים הנוכחיים.

האם מערכת ההשכלה הגבוהה ערוכה לגידול במספרם של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה?

התוכנית להעלאת בוגרי 5 יחידות מתמטיקה הועילה בעיקר לתלמידים המבוססים יותר באוכלוסייה, חלקם הגדול מאזור המרכז. אולם הרפורמה לא פסחה על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שגם בה חל שיפור משמעותי בשיעורי הזכאות של בוגרי חמש יחידות במתמטיקה. אולם מסתמן שהאוניברסיטאות מתקשות לקבל את כולם. נדרשים צעדי מדיניות להתערבות ממשלתית ותקצוב מתאים לאנשי סגל ולתשתיות.

חינוך בונה חברה- לחיים משותפים

"חינוך לחיים משותפים" או "חינוך לשותפות"

ישנם פערים משמעותיים בתחום זה, בראשם היעדר של שפה והמשגה מוסכמות באשר לנושאים הקשורים לחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. ההגדרות השונות של המושג "חינוך לחיים משותפים" מייצרות חסמים שבין היתר דוחקים ערכים דמוקרטיים לשולי השיח. המחקר ממפה ומנתח עמדות ותפיסות הנוגעות למושג "חינוך לחיים משותפים" בקרב אנשי ונשות חינוך, בוחן את האתגרים ומהם יחסי הגומלין בין המושגים "חינוך לחיים משותפים" ו"חינוך לדמוקרטיה".

תורה ודעת: חינוך חרדי לבנים בארצות הברית

בישראל, כמו בארצות הברית, הפער בין דרישות החוק לבין יישומן בשטח בנושא לימודי החול בבתי הספר החרדיים לבנים מחייב מעורבות של המדינה. מהמודל האמריקני אפשר ללמוד על חרדיות המשלבת בין לימודי קודש וחול, על כוחה של המוטיבציה הפנימית של הקהילה ועל השפעת המדינה על הטמעת נורמות בתחום החינוך ואכיפתן.

אחד מחמישה תלמידים: החינוך החרדי בישראל

מערכת החינוך החרדית, המספקת כיום שירותי חינוך לקרוב ל-20% מהילדים בישראל, פועלת באופן אוטונומי כבר משנותיה הראשונות של המדינה, ומגוון רכיביה מנוהלים על ידי גופים פרטיים. לנוכח התרחבותה יש להכיר את רכיבי המערכת ואת התהליכים בה וליצור מדיניות ברורה ואפקטיבית.

חנוך לנער על פי דרכו: מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים

מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. לאחרונה, ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון.

קידום החלטת חומש - 923

החלטה 922 הוכיחה את נכונותה של המדינה להקצות משאבים משמעותיים לטובת הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית בישראל. תכנית החומש הבאה חייבת לשים דגש על קידום תעסוקה באמצעות רפורמה בחינוך וברווחה.

דברו איתנו

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.

יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il

ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il

עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il

יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il