במציאות של מלחמה מתמשכת לרשתות החברתיות תפקיד מרכזי בעיצוב הידע והעמדות של הציבור, ביניהם גם של ילדים ונוער שצורכים את מרבית התוכן שלהם מרשתות חברתיות. ההתמודדות עם מציאות זו דורשת העמקה בתהליכי החינוך וההטמעה של מיומנויות חשיבה, קריאה ופענוח של ידע.
הקמת מועצה להגדרת יעדים, תקציב ומדדי הערכה ואיכות לתכניות החינוך האזרחי, החברתי והערכי, על מנת לאפשר רצף חינוכי המשלים את המהלכים הקיימים. להביא לקידום מטרות החינוך הממלכתי לצד שיקום היחסים בין הנהלת המשרד לאנשי השדה, תוך הפקת לקחים ממשבר הקורונה.
הסקירה הנוכחית מבקשת להתבונן באופן ההתמודדות של מערכת החינוך בארצות הברית עם גודל האסון ועם ההשפעות הסימבוליות של הטראומה, וכיצד הם תורגמו למסרים חינוכיים וערכיים במסגרת מערכת החינוך, בדגש על השנה הראשונה לאחר האסון, ובמבט רטרוספקטיבי לאחר 23 שנים. מסרים ותכנים אלו הם מקרה מבחן לתהליך התהוותם של המסרים והתכנים המועברים במערכת החינוך בישראל בעת הזו ביחס למלחמה, שנה לאחר פרוץ המלחמה ואירועי 7 באוקטובר, ובמיוחד משום שהמלחמה עדיין נמשכת.
במערכת החינוך הציבורית, לצד הבית והקהילה, מוטמעים ערכים, מושגים וידע שיש בכוחם לאפשר לאזרחי העתיד לפעול כאזרחים מודעים וחושבים במדינה דמוקרטית. בלי העיגון של מדיניות חינוך לדמוקרטיה ובלי מחויבות לקידומה במשרד החינוך, בוגרי ובוגרות מערכת החינוך בישראל לא יבינו כיצד חברה דמוקרטית מתנהלת ומהם הערכים הבסיסיים שחייבים להתקיים בה. חוזרי המנכ"ל הם גורם מרכזי ומשפיע במיוחד בניתוח מדיניות חינוך לאורך זמן.
מערכת חינוך יעילה ואפקטיבית היא יעד רצוי בעיני כול, אך הדרך למימושו נתונה בוויכוח ערכי. בהסתמך על ספרות מחקר הסוקרת את הנעשה בתחום זה במדינות אחרות ובחינת עמדותיהם של עובדי מערכת החינוך בישראל, מורים ומנהלים, באשר להיבטים השונים של הביזור, מחקר מדיניות זה מציג שלושה כלים לטיוב פעילותה של מערכת החינוך בהשגת המטרות שהיא מציבה לעצמה.
כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ או להימנע, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי
מחקר זה מציג את המדיניות ואת דרכי המימון המאפיינות את פעילות משרד החינוך בעת הזאת, המאפשרות מגוון של דרכי התקשרות בין המדינה לגופים חיצוניים המעורבים בפיתוח ובהטמעה של תכנים פדגוגיים גם בחינוך החברתי־ הערכי. ארגונים אלו מפעילים תוכניות בבתי הספר ועוסקים גם בחינוך אזרחי ובחינוך לדמוקרטיה. המחקר אף בוחן את הארגונים המבקשים לקדם חינוך אזרחי ומציג את האתגרים שהם מתמודדים עימם
אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח 'להיות אזרחים', שאומנם אושר ב-1996 במשרד החינוך אבל עד היום יושם רק באופן חלקי ומוגבל. איך נראה החינוך לדמוקרטיה בישראל במאה ה-21, איך השפיעו עליו המגמות הפוליטיות והחברתיות משנות התשעים ועד היום, ואיך מערכת החינוך יכולה ליישם את הדוח?
לחוות הדעת המלאה
מטרת המחקר הייתה לגבש מסגרת שיטתית של עקרונות התורמים להצלחה בהובלת רפורמות ושינויים במערכות ציבוריות בישראל, בדגש על מערכת החינוך ולספק למעצבי המדיניות תובנות על עקרונות ודגשים מרכזיים על מנת להוביל שינוי מדיניות אפקטיבי.
על רקע משבר הקורונה- מערכת החינוך בישראל חייבת להתאים את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה. מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרים הנוכחיים.
התוכנית להעלאת בוגרי 5 יחידות מתמטיקה הועילה בעיקר לתלמידים המבוססים יותר באוכלוסייה, חלקם הגדול מאזור המרכז. אולם הרפורמה לא פסחה על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שגם בה חל שיפור משמעותי בשיעורי הזכאות של בוגרי חמש יחידות במתמטיקה. אולם מסתמן שהאוניברסיטאות מתקשות לקבל את כולם. נדרשים צעדי מדיניות להתערבות ממשלתית ותקצוב מתאים לאנשי סגל ולתשתיות.
המחקר בוחן את יחסה של מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הערבית־בדואית בנגב. מי למעשה מנחה אותה, אילו משאבים – תקציביים, אנושיים ופיזיים – מעמידה המדינה לרשותה, ומי קובע את מטרות החינוך ואת תוכניות הלימודים. על מנת להבין מדוע הישגי התלמידים הבדואים־ערבים בנגב, נמוכים מאוד בהשוואה לממוצע הארצי ולמגזרים אחרים בחברה הישראלית.
ישנם פערים משמעותיים בתחום זה, בראשם היעדר של שפה והמשגה מוסכמות באשר לנושאים הקשורים לחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. ההגדרות השונות של המושג "חינוך לחיים משותפים" מייצרות חסמים שבין היתר דוחקים ערכים דמוקרטיים לשולי השיח. המחקר ממפה ומנתח עמדות ותפיסות הנוגעות למושג "חינוך לחיים משותפים" בקרב אנשי ונשות חינוך, בוחן את האתגרים ומהם יחסי הגומלין בין המושגים "חינוך לחיים משותפים" ו"חינוך לדמוקרטיה".
בישראל, כמו בארצות הברית, הפער בין דרישות החוק לבין יישומן בשטח בנושא לימודי החול בבתי הספר החרדיים לבנים מחייב מעורבות של המדינה. מהמודל האמריקני אפשר ללמוד על חרדיות המשלבת בין לימודי קודש וחול, על כוחה של המוטיבציה הפנימית של הקהילה ועל השפעת המדינה על הטמעת נורמות בתחום החינוך ואכיפתן.
מערכת החינוך החרדית, המספקת כיום שירותי חינוך לקרוב ל-20% מהילדים בישראל, פועלת באופן אוטונומי כבר משנותיה הראשונות של המדינה, ומגוון רכיביה מנוהלים על ידי גופים פרטיים. לנוכח התרחבותה יש להכיר את רכיבי המערכת ואת התהליכים בה וליצור מדיניות ברורה ואפקטיבית.
מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. לאחרונה, ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון.
החלטה 922 הוכיחה את נכונותה של המדינה להקצות משאבים משמעותיים לטובת הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית בישראל. תכנית החומש הבאה חייבת לשים דגש על קידום תעסוקה באמצעות רפורמה בחינוך וברווחה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il