בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה שעניינן בחינת דרכים לשנות את המצב במטרה לצמצם את מספר המשרדים. זאת, באמצעות, ביטולם של משרדים אשר נחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים.
לסקירה הבינלאומיתבתחילת שנת 2022 הקים המכון צוות שריכז עשרות יזמי אקלים ובעלי עניין נוספים מתחום הקליימטק, לדיונים ביצירת האקוסיסטם הנדרש להסרת חסמים ולקידום חדשנות אקלימית. הדוח מציג את עיקרי התובנות שהוצפו על ידי חברי הצוות במטרה למפות את החסמים המרכזיים שעימם מתמודדים היזמים. עיקר הדוח כולל המלצות מדיניות עבור הממשלה כיצד להקל על היזמים ולעודד יזמות בתחום, על מנת לסייע למימוש חזונה של הממשלה להפיכת מדינת ישראל למעצמת חדשנות אקלים.
בישראל נשמעת תדיר הטענה על נטל בירוקרטי כבד, עודף רגולציה, חוסר יעילות ואף סתירות בין דרישות רגולטוריות שנות. מאידך, בתחומים שונים נשמעות טענות בדבר היעדר רגולציה מספקת ומעודכנת. המכון הישראלי לדמוקרטיה עושה סדר ומסביר מהו חוק יסודות האסדרה (רגולציה) המתגבש, ומה יהיו סמכויותיה של רשות הרגולציה העתידה לקום במסגרת החוק.
לסקירה המלאהמה הם שיעורי האבטלה בישראל? מי הם הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה? מהי המדיניות הממשלתית שננקטה ומה צריך לעשות כדי להחזיר את המשק הישראלי למסלול הנכון
כיצד רותמים את הציבור לציית להנחיות באופן וולונטארי, למרות השחיקה הציבורית? שיקולים עניינים, שקיפות, תמריצים והפעלת נורמות חברתיות וקהילתיות הם התחלה טובה
המגזר העסקי מתמודד עם נטל ביורוקרטי ורגולטורי כבד בכל הקשור להקמת מפעלים ועשיית עסקים. קשיים אלו באים לידי ביטוי במדדים הבינלאומיים של הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי וה- OECD. מטרת מפת הדרכים למשקיע לייצר ONE STOP SHOP ולהפחתי משמעותית את כל התהליכים הבירוקרטיים.
.jpg)
משבר הקורונה יצר הזדמנות ייחודית ליישום תכנית חילוץ כלכלית נרחבת למשק, המסונכרנת עם תכניות העבודה הקיימות של משרדי הממשלה וכוללת אלמנטים של מעבר לכלכלה ירוקה והפחתת נזקי האקלים. בכוחה של תכנית כזאת לייצר תועלת ארוכת טווח למשק ולשוק התעסוקה כצעד מונע מפני משברים עתידיים, ויצירת תשתית כלכלית תומכת לכלל האוכלוסייה.
ספר זה, הראשון מסוגו בעברית, בוחן מהי בינה מלאכותית, מהם יתרונותיה ואילו חששות היא מעוררת בארץ ובעולם. מחבריו קוראים למקבלי ההחלטות, התעשייה, האקדמיה וארגוני החברה האזרחית בישראל להיערך לקראתה באמצעות אסטרטגיה לאומית ומדיניות רגולטורית. כדי להבטיח שאנשים הם שישלטו במכונות ולא להפך, נדרש פיתוח של עקרונות מנחים ליצירת מדיניות בינה מלאכותית מכוונת זכויות וארגז כלים לאסדרת בינה מלאכותית.
לצד היתרונות העצומים של מרחב הסייבר עבור הכלכלה והחברה בכללותה, חלה עלייה תלולה בהיקף מתקפות הסייבר, במספר הגופים שאליהם הן מכוונות ובנזק הכלכלי שהן גורמות. כל אלה מעוררים את הצורך הדחוף בבחינת אופני ההגנה הרצויים על הפעילות במרחב הסייבר ואסדרתם בחקיקה.
התגברות מתקפות הסייבר נובעת מכשלי שוק היוצרים הגנת סייבר חסרה. כשלים אלה מצדיקים התערבות של המדינה לשם אסדרת ההגנה על מרחב הסייבר. אסדרה כזאת בישראל מחייבת למידה מניסיונן של מדינות אחרות וכן התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים ועם הצורך באוריינות דיגיטלית בקרב מקבלי ההחלטות.
כדי שחברות וארגונים יתחילו להגן על עצמם ועלינו במרחב הווירטואלי ישראל חייבת חוק סייבר, עם מסגרת יעילה של פיקוח ואכיפה. חוק שיספק תמריץ מיידי לגופים וארגונים שמחזיקים מידע אישי ורגיש להשקיע באבטחת סייבר, לטובת חיזוק ההגנה על הפרטיות שלנו.
>> ספטמבר השחור, גרסת הסייבריש צורך לאמץ שיטת מינוי חלופית אשר תסייע להבטיח מינוי נציב מקצועי ועצמאי בהליך יעיל. שיטת המינוי המוצעת היא ועדה לאיתור מועמדים, ולא כפי שנהוג היום מינוי על ידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה לאחר מתן חוות דעת מועדת מינויים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il