מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו רבות על העובדים בישראל, ובעיקר על העצמאים, שדיווחו על פגיעה כלכלית חמורה. המדינה נאלצה ליצור מנגנוני סיוע לעצמאים שנפגעו, אבל מנגנונים אלו נתקלו בשורה של אתגרים שבאו לידי ביטוי בסיוע איטי ומוגבל מבחינת האפקטיביות שלו. לאור שילוב הממצאים והניסיון המצטבר בישראל אנו ממליצים להקים גם בישראל תשתית קבועה לרשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, ומציעים קווים מנחים למדיניות יעילה ואפקטיבית.
דוח זה סוקר את השפעתן של הבינה המלאכותית בכלל ושל הבינה המלאכותית היוצרת בפרט, על עולם התעסוקה ועל מערכות החינוך וההכשרה בישראל ובעולם. מטרתו של הדוח למפות תהליכים מרכזיים, להציג תחזיות מבוססות על דוחות בינלאומיים ומקומיים ולגבש סדרת המלצות מדיניוּת למקבלי ההחלטות הרלוונטיים. הדוח מתמקד בהשלכות על מקצועות, על כישורים, על מערכת החינוך, על שוק העבודה ועל המוכנות המערכתית הכוללת הנדרשת להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל.
מרבית המחקרים העוסקים במדיניות חדשנות מתמקדים בשימור מעמדה של ישראל כאומת הסטארט אפ, וביצירת תמריצים לחדשנות מבוססת מו"פ טכנולוגי. הפעם ביקשנו לשים זרקור על הרחבת תפיסת החדשנות ככלי מדיניות אסטרטגי לצמצום פערים וצמיחה מכלילה, תוך זיהוי חסמים מרכזיים שעומדים בפני המגזר העסקי בישראל, ומיפוי בינ"ל רחב של כלי המדיניות לעידוד חדשנות.
מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. הן נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן עומד הרעיון של חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים.
בינואר 2021 החלה לפעול מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי — מיזם משותף תלת־צדדי של המדינה (אז זרוע העבודה, כיום משרד הכלכלה), המעסיקים (הפורום הכלכלי חברתי מיסוד נשיאות המגזר העסקי) והעובדים (ההסתדרות), בהתבסס על המלצות דוח של המכון. בחינת המלצות הדוח הקודם הראה כי בתום שנתיים לפעילותה יושמו מרבית המשימות שהמינהלת קיבלה על עצמה. בדוח הנוכחי אנחנו מתמקדים בפעילותה של מינהלת המעסיקים בלבד.
לקראת כנס 2022 הוקם צוות שריכז עשרות יזמי אקלים ובעלי עניין נוספים מתחום הקליימטק, לדיונים ביצירת האקוסיסטם הנדרש להסרת חסמים ולקידום חדשנות אקלימית. הדוח מציג את עיקרי התובנות שהוצפו על ידי חברי הצוות במטרה למפות את החסמים המרכזיים שעימם מתמודדים היזמים. עיקר הדוח כולל המלצות מדיניות עבור הממשלה כיצד להקל על היזמים ולעודד יזמות בתחום, על מנת לסייע למימוש חזונה של הממשלה להפיכת מדינת ישראל למעצמת חדשנות אקלים.
"פרויקט ההיערכות למשבר האקלים - ישראל 2050" הושק בשנת 2019 יחד עם המשרד להגנת הסביבה במטרה לגבש חזון ויעדים לאומיים שיתורגמו לצעדי מדיניות. מדיניות לצורך איפוס פליטות הפחמן של מדינת ישראל עד שנת 2050, תוך שמירה על כלכלה משגשגת ומכילה. המכון הוביל את הפרויקט, בגיבוש תכנים כלכליים-חברתיים, סיוע בעיצוב מדיניות אקלים לאומית, לצד תיאום וסנכרון בין-משרדי וסיוע בתהליכי גישור להשגת הסכמות בין משרדיות חוצות מגזרים. בכך, מסייע המכון לעבודת משרדי הממשלה והובלת תהליכים אסטרטגיים מרובי שותפים.
המגזר העסקי מתמודד עם נטל ביורוקרטי ורגולטורי כבד בכל הקשור להקמת מפעלים ועשיית עסקים. קשיים אלו באים לידי ביטוי במדדים הבינלאומיים של הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי וה- OECD. מטרת מפת הדרכים למשקיע לייצר ONE STOP SHOP ולהפחתי משמעותית את כל התהליכים הבירוקרטיים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il