המסמך עוסק בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. במחקר זה אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון, במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו.
לנוכח תהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים ממושכים המושפעים מהלכי רוח הישגיים, חומרניים ותחרותיים היפר-אינדיבידואליים, הדבקות במודל צבא העם ובאתוס הכרוך עמו, כבר איננה מוצקה ויציבה כבעבר. הגיעה העת למודל שירות חובה עדכני למדינת ישראל, שיהלום את נסיבותיה ואתגריה העכשוויים. גיבוש מודל כזה מחייב דיון ציבורי משמעותי. מחקר זה מניח חלק מן התשתית שנועדה לאפשר דיון זה.
האתגר המרכזי בשילוב נשים בתפקידי לחימה הוא ביצירת הלגיטימציה הציבורית להסרת המגבלות החוקיות והמינהליות. הניסיון הבינלאומי מלמד שגם כאשר מגבלות אלו מוסרות, חסמים נוספים עומדים בפני נשים להשתלבות על בסיס שוויוני.
>> שילוב נשים ביחידות לוחמה בצה"ל | חוות דעתלמי נתונה הסמכות לקבל את ההחלטה על יציאה למלחמה, מהם התהליכים העשויים להבטיח קבלת החלטות מיטבית, וכיצד על הדברים להיות מעוגנים בחוק.
כיתות הכוננות הן כוח עתודה מבצעי וזמין להפעלה מהירה, לטובת סיוע לכוחות הביטחון בפעילותם באירועים ביטחוניים, בשגרה ובמצבי חירום, והן נועדו לשפר את המענה המבצעי באירועים אלו. לנוכח ריבוי ההתארגנויות הפרטיות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ערכנו סקירה זו, שכן נראה כי המערך המתחדש של המשמר האזרחי עתיד להישאר עימנו גם בטווח הארוך, ולהיות נדבך משמעותי בפעילותה של המשטרה ויש לוודא שהוא פועל רק במסגרת סמכותו.
מהו הבסיס המשפטי לפעילות צה"ל בתמיכה בפעילות הגופים האזרחיים בתקופת משבר הקורונה וכיצד ניתן להבדיל בין התפקידים של צה"ל כמסייע לכוחות האזרחיים, לבין הסמכת צה"ל לניהול התגובה למשבר.
גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל עומד במוקד אחד העימותים החברתיים הממושכים והמתוחים ביותר בחברה הישראלית. השלכות הפטור מגיוס לצעירים החרדים רבות ונוגעות למגוון מישורים. מאז ועד היום ההסדר נדון בכנסת, בוועדות שונות שמונו כדי להציע פתרונות לסוגיה, בכ־20 עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, בצה"ל ובקרב חוקרים ואנשי אקדמיה. אולם על אף חשיבותה החברתית, הביטחונית והכלכלית של הסוגיה, טרם נמצא לה פתרון יציב. במחקר זה פנינו לברר מהם הגורמים המניעים או המרתיעים צעירים חרדים להתגייס לצה"ל.
מתווה הגיוס המוצע המונח היום על שולחן הכנסת פוגע בשוויון, מאיים על המשך קיומו של צבא העם ועלול להזיק לביטחון המדינה. הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחסת להגדלה נרחבת של ההטבות לכלל המשרתים, עד 2023 גיוס של 50% משנתון הגברים החרדים בגילאי 18-23 למסלולי שירות משמעותיים, הורדת גיל הפטור ובחינת אפקטיביות ההסדר החדש אחת ל- 5 שנים.
מדוע גברים חרדים מתגייסים לשירות צבאי? מהן הציפיות של צעירים חרדים משירות זה, ומהן התועלות שהם מפיקים משירותם בצה"ל?
מחקר מדיניותכעשור מאז החל לפעול השירות האזרחי לחרדים מתברר כי המסלול נכשל בהשגת יעדיו האזרחיים, החברתיים והכלכליים להגדלת השוויון בנטל ולחיזוק הקשר עם החברה הכללית.
מחקר מדיניות
על רקע הצגת הכללים וניתוח התגובות לפעולותיה של ישראל במלחמת לבנון השנייה ולחוקיותן, המחקר מנתח חמישה תרחישים אפשריים של פעולות נגד ישראל בזירה הצפונית. ניתוח התרחישים מחדד את נקודות התורפה של ישראל בתחום זה, ולמולן המחקר מציג המלצות לפעולות שנקיטתן מראש עשויה להגביר את הלגיטימיות של פעולה צבאית ישראלית עתידית, אם תידרש, ואולי אף להקטין את הסיכון של עימות עתידי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il