דוח זה סוקר את השפעתן של הבינה המלאכותית בכלל ושל הבינה המלאכותית היוצרת בפרט, על עולם התעסוקה ועל מערכות החינוך וההכשרה בישראל ובעולם. מטרתו של הדוח למפות תהליכים מרכזיים, להציג תחזיות מבוססות על דוחות בינלאומיים ומקומיים ולגבש סדרת המלצות מדיניוּת למקבלי ההחלטות הרלוונטיים. הדוח מתמקד בהשלכות על מקצועות, על כישורים, על מערכת החינוך, על שוק העבודה ועל המוכנות המערכתית הכוללת הנדרשת להטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל.
מהן המיומנויות הנחוצות ביותר בשוק העבודה? היכן נמצאים הפערים הגדולים ביותר בין כישורי העובדים לבין הדרישות בפועל? האם ובאיזו מידה המיומנויות הנדרשות דומות בין קבוצות האוכלוסייה? שאלות אלו עומדות במוקד מחקר זה. כדי לספק תשובות השתמשנו במגוון נתונים עשיר, וערכנו שני סוגים של ניתוחים. באחד, בחנו את חשיבות המיומנויות בהיבט המשקי. בשני, ניתחנו את המיומנויות הנחוצות מנקודת מבטם של העובדים. המחקר מתמקד במיומנויות ההיי-טק ומאשש ממצאים קודמים שלפיהם רבים מעובדי הענף נדרשים ל"כישורי פיזה", ובהם כישורים אנליטיים, מיומנויות קוגנטיביות, חברתיות ואישיות. אחת מהדאגות שהנתונים הללו מעלים היא שהמשק הישראלי יתקשה להישאר תחרותי ברמה הבינלאומית אם לעובדיו לא יהיו הכישורים הדרושים לביצוע המשימות והמטלות בכלכלה העולמית המתפתחת.
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות ימשיך לסבול מחוסר אפקטיביות. חשיבות שיפור מערך ההכשרות המקצועיות ושילוב המעסיקים בתכני ההכשרות התעצם לנוכח משבר הקורונה והאבטלה בשוק העבודה.
ההצדקה הכלכלית למעורבות ממשלתית ברכישת השכלה בכלל ובהכשרות מקצועיות בפרט נעוצה בהשפעות חיצוניות חיוביות המלוות את ההשקעה בהון אנושי. חלון ההזדמנויות שנוצר בעקבות מגפת הקורונה מעלה את הצורך ביצירת מודל חדש אשר יסייע למפוטרי הקורונה להשתתף בהכשרות טכנולוגיות ומקצועיות איכותיות ולהשתלב בשוק העבודה. למלגות קיום יש השפעה לא מבוטלת על הנכונות להירשם להכשרות מקצועיות, וכי הסיבה העיקרית לנשירה מהכשרה היא חוסר היכולת להתפרנס בזמן ההכשרה.
מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. הן נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן עומד הרעיון של חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים.
בינואר 2021 החלה לפעול מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי — מיזם משותף תלת־צדדי של המדינה (אז זרוע העבודה), המעסיקים (הפורום הכלכלי חברתי מיסוד נשיאות המגזר העסקי) והעובדים (ההסתדרות), בהתבסס על המלצות דוח של המכון. בחינת המלצות הדוח הקודם הראה כי בתום שנתיים לפעילותה יושמו מרבית המשימות שהמינהלת קיבלה על עצמה. בדוח הנוכחי אנחנו מתמקדים בפעילותה של מינהלת המעסיקים בלבד.
סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלת סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר, ושאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה פועלת המדינה להרחבת ההזדמנויות של אוכלוסיות מרקע כלכלי־חברתי חלש. במחקר זה אנו בוחנים את דפוסי המוביליות הבין־דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות ה־ 70 ותחילת שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.
מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות הכלכלית בישראל, תוך התמקדות בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליותכלכלית כלפי מעלה. המחקר עונה על שאלות מהותיות באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק
מחקר זה בוחן את דפוסי המעבר בין משרות ובין ענפים כלכליים של שכירים בישראל, באמצעות ניתוח של מספר המעברים, תדירותם ותזמונם, ותיעוד השינויים בשכר הקשורים למעברים אלו. המחקר מלמד כי אומנם חל גידול במספר מעברי המשרות בין דורות של עובדים, אך רק בתקופה של ראשית הקריירה. המחקר בוחן גם את השינויים ברמת השכר ומספר המעברים המשתנה בין ענפים כלכליים.
מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו רבות על העובדים בישראל, ובעיקר על העצמאים, שדיווחו על פגיעה כלכלית חמורה. המדינה נאלצה ליצור מנגנוני סיוע לעצמאים שנפגעו, אבל מנגנונים אלו נתקלו בשורה של אתגרים שבאו לידי ביטוי בסיוע איטי ומוגבל מבחינת האפקטיביות שלו. לאור שילוב הממצאים והניסיון המצטבר בישראל אנו ממליצים להקים גם בישראל תשתית קבועה לרשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, ומציעים קווים מנחים למדיניות יעילה ואפקטיבית.
מחקר זה בוחן את ההשפעה ארוכת הטווח של פינוי יישובים על ההכנסה והתעסוקה של יחידים, על בסיס תובנות מתוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. ממצאי הניתוח מעלים כי לפינוי היישובים הייתה השפעה ניכרת, שלילית וממושכת, על רמת התעסוקה בקרב המפונים, הן בממד התעסוקה הן בממד ההכנסה. ממצאי המחקר מספקים כמה תובנות ולקחים העשויים להיות רלוונטיים למצב הנוכחי של פינוי היישובים בגבול הצפון ובעוטף עזה (אפריל 2024), ובראשם טווח הזמן של הפגיעה בתעסוקה, וזיהוי הקבוצות שנפגעו במיוחד בממד התעסוקה והשכר.
במחקר חדשני זה השתמשנו בנתוני פרט כדי למפות דפוסים דמוגרפיים באוכלוסייה החרדית ובתת־זרמים בתוכה, וכן כדי ללמוד על המתאם שבין מספר ילדים לתעסוקה בקרב החרדים.
מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
התמחות מעשית משפרת את כושר ההשתכרות בחמש השנים לאחר התואר ב-8.7% בשנה - ומגדילה את שיעור התעסוקה ב-4.5%, בממוצע. הצלחת התוכנית "הדבר הבא" הובילה את המל"ג להציע את מיזם "למידה משלבת התנסות", שכוללת יותר מ-100 קורסים משולבי התמחות עבור הסטודנטים.
שיעור ההשתתפות של העובדים המבוגרים (50+) בשוק העבודה בישראל נמצא בירידה כבר משנות החמישים המוקדמות, ומגמה זו רק מחריפה. לרמת תעסוקה נמוכה בקרב מבוגרים עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות קשות, מצב זה צפוי להשית נטל גדל והולך על התקציב הציבורי. נדרשים צעדי מדיניות מניעתיים הממוקדים בצמצום נשירת העובדים המבוגרים, כמהלך משלים למדיניות המסורתית התגובתית, שממוקדת בהשבת מבוגרים למעגל התעסוקה.
חקיקת העבודה והרווחה בישראל מיושנת ואינה מותאמת למאפייני שוק העבודה המודרני. מודל החקיקה החדש המוצע כאן יכול לתרום ליצירת שוק עבודה דינמי ויעיל יותר ולבסס רשת ביטחון סוציאלי חזקה והוגנת יותר לעובדים בישראל.
שוק העבודה עובר זה כמה עשורים שינויים מרחיקי לכת, בכללם: עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים, התפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק והתרחבות השימוש בתצורות תעסוקה לא שגרתיות. ואולם הסדרי העבודה בישראל עדיין מתבססים במידה רבה על החקיקה מ־1951, והתוצאה הבלתי נמנעת היא הסדרי עבודה מיושנים וקשיחים שאינם מתאימים למציאות.
בפברואר 2017 התניע המכון צוות עבודה רחב שנקרא אז "צוות שוק העבודה העתידי", ששם לעצמו כמטרה לגבש תכנית היערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי. הצוות שכולל את כל השחקנים בשוק העבודה (נציגי הממשלה הרלבנטיים, אקדמיה, נציגי המכללות והאקדמיה, נציגי המגזר העסקי ועמותות), התבסס בפעילותו על סדרת מפגשים של כלל השחקנים בתחום ומחקרי עומק של חוקרי המכון.
בעלי הכנסות גבוהות עובדים הרבה יותר מהביתבשוק התעסוקה הישראלי קיים מאז ומתמיד אי־שוויון ניכר בין קבוצות באוכלוסייה. התבוננות מדוקדקת בארבע קבוצות – נשים, ערבים, חרדים, מזרחים – מלמדת שהאי־שוויון מתרחש בכל ההיבטים של התעסוקה. חלק מהאי־שוויון נובע מפערים היסטוריים בין הקבוצות ומבחירות מודעות של חברי הקבוצה, אבל חלק ניכר ממנו נובע מאפליה. כדי להתמודד עם האפליה בשוק התעסוקה נחקקו בישראל חוקי איסור אפליה והוקצו משאבים ממשלתיים לרפורמות, לסובסידיות ולמענקים למעסיקים. לנוכח החשיבות הרבה של מיגור האפליה בתעסוקה חשוב מאוד שהאמצעים שיינקטו יעוצבו כך שיהיו ממוקדים בגורמים לאפליה של הקבוצות המוחלשות השונות בחברה הישראלית.
מה הם שיעורי האבטלה בישראל? מי הם הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה? מהי המדיניות הממשלתית שננקטה ומה צריך לעשות כדי להחזיר את המשק הישראלי למסלול הנכון
כיצד רותמים את הציבור לציית להנחיות באופן וולונטארי, למרות השחיקה הציבורית? שיקולים עניינים, שקיפות, תמריצים והפעלת נורמות חברתיות וקהילתיות הם התחלה טובה
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il