מנהלת המעסיקים מבוססת על המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. הן נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן עומד הרעיון של חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים.
משבר הקורונה התאפיין בדינמיות גבוהה ולכן גם במידה רבה של חוסר וודאות. על רקע כל זה התחזקה הנטייה לייחס חשיבות עודפת לתופעות נקודתיות שלא בהכרח שיקפו את המצב במשק, ולהסתמך על תופעות שתועדו במדינות אחרות, גם כאשר המצב בישראל לא היה דומה. במסמך אנו בוחנים מספר השערות עיקריות שהועלו בכל הנוגע לשוק העבודה הישראלי בתקופת משבר הקורונה, ומתחדד הצורך בשיפור ניכר של זמינות נתונים איכותיים ועדכניים על שוק העבודה הישראלי לטובת עיצוב מדיניות מושכלת בזמן אמת.
סוגיה חברתית מעניינת במיוחד נוגעת לשאלת סיכויי המוביליות של צאצאים שנולדו למשפחות במעמד כלכלי־חברתי נמוך לעלות בבגרותם למעמד כלכלי־חברתי גבוה יותר, ושאלת המדיניות הקשורה בה היא באיזו מידה פועלת המדינה להרחבת ההזדמנויות של אוכלוסיות מרקע כלכלי־חברתי חלש. במחקר זה אנו בוחנים את דפוסי המוביליות הבין־דורית בתעסוקה ובהכנסה מעבודה בהשוואת ילידי סוף שנות ה־ 70 ותחילת שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.
ההצדקה הכלכלית למעורבות ממשלתית ברכישת השכלה בכלל ובהכשרות מקצועיות בפרט נעוצה בהשפעות חיצוניות חיוביות המלוות את ההשקעה בהון אנושי. חלון ההזדמנויות שנוצר בעקבות מגפת הקורונה מעלה את הצורך ביצירת מודל חדש אשר יסייע למפוטרי הקורונה להשתתף בהכשרות טכנולוגיות ומקצועיות איכותיות ולהשתלב בשוק העבודה. למלגות קיום יש השפעה לא מבוטלת על הנכונות להירשם להכשרות מקצועיות, וכי הסיבה העיקרית לנשירה מהכשרה היא חוסר היכולת להתפרנס בזמן ההכשרה.
בהיעדר גוף אחד שמרכז את תחום ההכשרות המקצועיות, מערך ההכשרות ימשיך לסבול מחוסר אפקטיביות. חשיבות שיפור מערך ההכשרות המקצועיות ושילוב המעסיקים בתכני ההכשרות התעצם לנוכח משבר הקורונה והאבטלה בשוק העבודה.
במחקר חדשני זה השתמשנו בנתוני פרט כדי למפות דפוסים דמוגרפיים באוכלוסייה החרדית ובתת־זרמים בתוכה, וכן כדי ללמוד על המתאם שבין מספר ילדים לתעסוקה בקרב החרדים.
מחקר זה בחן עמדות של עובדים ומעסיקים לא־חרדים כלפי עמיתים ועובדים חרדים במגוון מקומות עבודה משותפים במגזר העסקי בישראל. מכיוון שלמעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה, עולות ממחקר זה כמה המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.
התמחות מעשית משפרת את כושר ההשתכרות בחמש השנים לאחר התואר ב-8.7% בשנה - ומגדילה את שיעור התעסוקה ב-4.5%, בממוצע. הצלחת התוכנית "הדבר הבא" הובילה את המל"ג להציע את מיזם "למידה משלבת התנסות", שכוללת יותר מ-100 קורסים משולבי התמחות עבור הסטודנטים.
שיעור ההשתתפות של העובדים המבוגרים (50+) בשוק העבודה בישראל נמצא בירידה כבר משנות החמישים המוקדמות, ומגמה זו רק מחריפה. לרמת תעסוקה נמוכה בקרב מבוגרים עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות קשות, מצב זה צפוי להשית נטל גדל והולך על התקציב הציבורי. נדרשים צעדי מדיניות מניעתיים הממוקדים בצמצום נשירת העובדים המבוגרים, כמהלך משלים למדיניות המסורתית התגובתית, שממוקדת בהשבת מבוגרים למעגל התעסוקה.
חקיקת העבודה והרווחה בישראל מיושנת ואינה מותאמת למאפייני שוק העבודה המודרני. מודל החקיקה החדש המוצע כאן יכול לתרום ליצירת שוק עבודה דינמי ויעיל יותר ולבסס רשת ביטחון סוציאלי חזקה והוגנת יותר לעובדים בישראל.
שוק העבודה עובר זה כמה עשורים שינויים מרחיקי לכת, בכללם: עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים, התפתחות טכנולוגיות חדשות המאפשרות עבודה מרחוק והתרחבות השימוש בתצורות תעסוקה לא שגרתיות. ואולם הסדרי העבודה בישראל עדיין מתבססים במידה רבה על החקיקה מ־1951, והתוצאה הבלתי נמנעת היא הסדרי עבודה מיושנים וקשיחים שאינם מתאימים למציאות.
בפברואר 2017 התניע המכון צוות עבודה רחב שנקרא אז "צוות שוק העבודה העתידי", ששם לעצמו כמטרה לגבש תכנית היערכות לאתגרי שוק העבודה העתידי. הצוות שכולל את כל השחקנים בשוק העבודה (נציגי הממשלה הרלבנטיים, אקדמיה, נציגי המכללות והאקדמיה, נציגי המגזר העסקי ועמותות), התבסס בפעילותו על סדרת מפגשים של כלל השחקנים בתחום ומחקרי עומק של חוקרי המכון.
בעלי הכנסות גבוהות עובדים הרבה יותר מהביתבשוק התעסוקה הישראלי קיים מאז ומתמיד אי־שוויון ניכר בין קבוצות באוכלוסייה. התבוננות מדוקדקת בארבע קבוצות – נשים, ערבים, חרדים, מזרחים – מלמדת שהאי־שוויון מתרחש בכל ההיבטים של התעסוקה. חלק מהאי־שוויון נובע מפערים היסטוריים בין הקבוצות ומבחירות מודעות של חברי הקבוצה, אבל חלק ניכר ממנו נובע מאפליה. כדי להתמודד עם האפליה בשוק התעסוקה נחקקו בישראל חוקי איסור אפליה והוקצו משאבים ממשלתיים לרפורמות, לסובסידיות ולמענקים למעסיקים. לנוכח החשיבות הרבה של מיגור האפליה בתעסוקה חשוב מאוד שהאמצעים שיינקטו יעוצבו כך שיהיו ממוקדים בגורמים לאפליה של הקבוצות המוחלשות השונות בחברה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il