המלצות מדיניות למשרד לשוויון חברתי

הגברת תעסוקת מבוגרים וקידום שוויון מגדרי

מדד מחירים לאזרחים ותיקים

באמצעות נתונים של סקרי הוצאות משק הבית, בשת"פ עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פותח מדד מחירים ייחודי לאזרחים הוותיקים, אשר מאפשר להשוות את התפתחות שינויי המחירים מבחינתם, להתפתחות שינויים אלה מבחינתה של כלל האוכלוסייה. זאת כדי לבחון את התאמתו ככלי חלופי להצמדת הקצבאות של האזרחים הוותיקים.

תעסוקת מבוגרים בישראל

שיעור ההשתתפות של העובדים המבוגרים (50+) בשוק העבודה בישראל נמצא בירידה כבר משנות החמישים המוקדמות, ומגמה זו רק מחריפה. לרמת תעסוקה נמוכה בקרב מבוגרים עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות קשות, מצב זה צפוי להשית נטל גדל והולך על התקציב הציבורי. נדרשים צעדי מדיניות מניעתיים הממוקדים בצמצום נשירת העובדים המבוגרים, כמהלך משלים למדיניות המסורתית התגובתית, שממוקדת בהשבת מבוגרים למעגל התעסוקה.

מדיניות הפנסיה בישראל: מודל אופטימלי וכלים פיננסיים מתאימים

בחינת מודל הפרישה מעבודה ובחינת הוצאות הביטוח הלאומי לקצבאות אזרחים ותיקים, מראה שיש צורך מיידי לנקוט צעדים שיביאו לחיזוקה של המערכת הפיננסית. צעדים שיאפשרו לה להמשיך ולשלם קצבאות אזרחים ותיקים ברמה סבירה, תוך הגברת השוויון.

גיל פרישה ומנגנוני פרישה גמישים במערכת הפנסיה

על פי ה-OECD  מחצית ממדינות הארגון נוקטות בצעדים להעלאת גיל הפרישה, וישנן כבר מדינות בהן התקבלה ההחלטה להצמידו לתוחלת החיים. נכון לשנת 2016 יש פער בגיל הפרישה בין גברים לנשים רק ב-9 ממדינות ה-OECD. נראה אפוא שהעלאת גיל הפרישה לנשים הוא צעד בלתי נמנע, והצמדתו לתוחלת החיים של כלל האוכלוסייה בישראל היא רק שאלה של זמן.

תעסוקת מבוגרים בישראל:  מדיניות לשילוב ושימור בני 50+ בשוק העבודה

צמצום נשירת עובדים מבוגרים משוק העבודה הוא מהלך קריטי לטובת שיפור רמת החיים וצמצום שיעורי העוני. על מנת להוציאו לפועל יש לאמץ מודל רחב של "למידה לאורך החיים" המאפשרת פיתוח של יכולות הפרט לכל אורך שלבי הקריירה.

דואליזציה ומעמדות בשוק העבודה

הדיון בפערים החברתיים בישראל מתמקד ברובו באי שוויון בהכנסות, שהתרחב בעשורים האחרונים. בשנים אלה התפתחה עוד מגמה בעייתית- היווצרותם של "מעמדות" מובחנים בשוק העבודה, הנבדלים לא רק בהכנסה אלא גם ברמת הביטחון התעסוקתי של חבריהם, בתנאים הסוציאליים הנלווים ובאופק הפנסיוני שלהם.

קידום תכנית ההמשך לפיתוח כלכלי של החברה הערבית

קידום החלטת חומש - 923

החלטה 922 הוכיחה את נכונותה של המדינה להקצות משאבים משמעותיים לטובת הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית בישראל. תכנית החומש הבאה חייבת לשים דגש על קידום תעסוקה גם באמצעות רפורמה בחינוך וברווחה.

שיפור מנגנון קבלת ההחלטות הממשלתי באמצעות ייצוג הולם

במוקדי קבלת ההחלטות בשירות המדינה חסר ייצוג הולם של המגוון הישראלי. להיעדר הייצוג במקומות אסטרטגיים אלו השלכות רבות. ייצוג הולם יבטיח כי ההחלטות שיתקבלו יתאימו לצרכים של כל קבוצות האוכלוסייה במדינה, הנובעים ממאפייניהן הייחודים ומההקשר החברתי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי שלהן.

החברה הערבית ומשבר הקורונה: נתוני כניסה, השפעות והמלצות ליציאה מחוזקת

המלצות מדיניות לשילוב שוויוני של החברה הערבית: השקעה במערכת החינוך ותקצובה באופן שוויוני; השקעה ברשויות המקומיות הערביות על ידי יצירת תשתית תעסוקתית ותחבורתית הולמת; השקעה בשילוב האזרחים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה; השקעה במיזמים כלכליים; הנגשת מערכת האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי; שילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות; והתאמה והרחבה של מערך ההכשרות המקצועיות לאוכלוסייה הערבית

החברה הערבית: המלצות מדיניות לשיפור וטיוב המצב החברתי- כלכלי

אינדיקציות ראשוניות להשפעת משבר הקורונה בחודשים יוני-יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. במקביל, גם הלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־ כלכלי חלש.

>> שילוב בתהליכי קבלת החלטות
>> המלצות מדיניות למיגור הפשיעה והאלימות ומודל ״שנת מעבר״
>> תפיסה תכנונית חדשה לטיפול במצוקת הקרקעות, התכנון והבניה

הרחבת הטיפול באוכלוסיות ייחודיות

ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדיים

גיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית מביא לכך שהחלטות הקשורות בכניסה להכשרה מקצועית ולתעסוקה מתקבלות כחלק מההתנהלות הכלכלית של משק הבית כולו. מחקר זה בוחן את התמורות שחלו באיתנות הפיננסית של משקי הבית החרדיים, ומראה בין השאר כי ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים, הנובעת בעיקר מגידול בהכנסות מתעסוקה.

העסקה מגוונת בחברה מקוטבת

למעסיקים ולארגוני מעסיקים, וגם לגורמים הממשלתיים, העוסקים בהעצמת אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה, יש תפקיד מכריע בקידום מהלכים לשיפור ההעסקה המגוונת במגזר הפרטי ולהעמקתה. בבחינת נושא ההעסקה המגוונת עולות המלצות העשויות לשפר את אופני הקליטה וההעסקה של עובדים חרדים.

שנתון החברה החרדית 2021

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021 המפורסם זו הפעם השישית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, פנאי ואורחות חיים. מטרת השנתון לסייע למקבלי ההחלטות להתוות מדיניות מתאימה לחברה החרדית שתסייע בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית, בהתאם לרצונם ומאפייניהם כחברה בעלת אורח חיים ייחודי.

חרדים לעירם

בסוף שנות ה־80 החלו להתפתח יישובים חרדיים הומוגניים, שהביאו ליצירת ממסד מוניציפלי חרדי. כיום יש בישראל שבע רשויות מקומיות שרוב תושביהם חרדים, ומהווים כ־35% מהציבור החרדי בישראל. נוצר מצב בו ציבור בעל תודעה של מיעוט, ברמה הארצית, מקבל לידיו ברמה המוניציפלית סמכויות שנמצאות בדרך כלל בידי הרוב.  ישנה מורכבות מבנית ברשויות הללו הדורשת קביעת מדיניות ממשלתית ושינוי בחקיקה.

יהודית, חרדית ודמוקרטית

בעשור השמיני למדינת ישראל נהפך המפגש בין החברה החרדית ובין שאר אזרחי המדינה לנושא מרכזי, בעל השלכות רבות על סדר היום הציבורי. בעיני הציבור הרחב החרדיות והחרדים אינם נתפסים כשותפים מלאים באתוס הציוני הקולקטיבי. הגידול הדרמטי של הקהילה החרדית משנה במהירות את פניה של המציאות הישראלית ומציב בפני המדינה והחברה אתגרים מעשיים וערכיים.

דברו איתנו

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.

יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il

ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il

עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il

יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il