מחקר זה מבקש לבחון את פעילותם של נציגי החברה החרדית בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024 על בסיס ניתוח כמותי, ובתוך כך את דפוסי ההתמודדות והייצוג שלהם ואת כוחם הפוליטי בזירה המקומית.
מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
לקראת הבחירות הוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה את סדרת "בחירות 2022". הסדרה כוללת את ההמלצות העיקריות של חוקרי המכון בחלוקה לשלוש: חוקתי, כלכלי וחברתי.
הכנסת ה־24 התפזרה, מדינת ישראל הולכת שוב לבחירות, בפעם החמישית בתוך שלוש שנים וחצי. אם ימשיכו סבבי הבחירות, ישראל עלולה להיכנס לסחרור שיגרום נזק בלתי הפיך לשיטה הדמוקרטית, לכלכלה הישראלית ולסולידריות החברתית. לפעול לאלתר לשינויים שיבטיחו את היציבות וישיבו את כושר ההכרעה. הראשון, הקשחה משמעותית של התנאים לפיזור
מוקדם של הכנסת. השני, הבטחת הכרעה בבחירות באמצעות תיקון בכללי הרכבת הממשלה.
הספר ה־17 בסדרת הפרסומים "הבחירות בישראל", מציג נקודות מבט מגוונות על מערכת בחירות שהייתה אבן דרך בפוליטיקה הישראלית. במבט לאחור, תוצאות הבחירות ב־2022 אפשרו למחנה הימין להקים ממשלה בראשות בנימין נתניהו. במבט קדימה, הן היו נקודת פתיחה לאירועים ההיסטוריים.
ספר זה ה־16 בסדרת הפרסומים "הבחירות בישראל". שלא כקודמיו, שהתמקדו במערכת בחירות אחת, הוא עוסק בארבע מערכות בחירות ארציות שהתקיימו בישראל בין אפריל 2019 למרץ 2021. מדובר באירוע חסר תקדים בישראל ויוצא דופן בעולם הדמוקרטי, והביא לידי ביטוי את משבר הדמוקרטיה בישראל.
המפלגות בישראל נתונות במשבר שבא לידי ביטוי לא רק בהישגיהן האלקטורליים, אלא גם בהיחלשות הקשר שלהן עם החברה, ובפריחתה של הפוליטיקה האישית בישראל. נראה שהן לא מצליחות להסתגל לשינויים מרחיקי לכת: חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים ופוליטיים, שהתחוללו בישראל ובכל הדמוקרטיות המפותחות בעשורים האחרונים. הספר שם דגשים שונים בהגדרת הבעיה ובהצעות לפתרונה, במטרה לחזק את המפלגות ובכך את המשטר הדמוקרטי בכללותו.
למרות תפקידה החשוב של הוועדה בניהול הבחירות וההכרעות השיפוטיות של היושב בראשה, סמכויותיה ופעולתה אינן מוכרות לציבור. מחקר זה מתאר את דרכי פעולתה של הוועדה ואת האופן שבו היא ממלאת את תפקידה. המחקר אף מציג מבט השוואתי לגופים אחרים בעולם, ובסופו שורה של המלצות שתכליתן לקדם את השוויון בבחירות, להגן על הזכות להיבחר ולשמור על טוהר הבחירות.
בשנים האחרונות השתנתה תעמולת הבחירות בישראל ובעולם באופן דרמטי. המעבר לפרסום מקוון, לשיווק ולפניות אישיות במגוון פלטפורמות דיגיטליות, והכול באופן מותאם אישית, הם בעלי פוטנציאל תעמולתי רב לאין שיעור מדרכי התעמולה הישנות. אך בינתיים דיני תעמולת הבחירות נותרו קפואים, שריד ארכאי של דרכי תעמולת הבחירות מהעבר. דרושה מסגרת אסדרתית חדשה שתגן על הערכים העומדים בבסיסן של הבחירות הדמוקרטיות.
במטרה לשמור על השוויון בזכות של מפלגות להיבחר, מדינת ישראל, כמו רוב הדמוקרטיות, מסדירה את ההתנהלות הכספית של המפלגות. ללא אסדרה מתאימה עלול להיווצר מצב בו מפלגות אחדות מקבלות מהמדינה, או מגייסות מהציבור, משאבים כספיים אדירים, וכך "משתלטות". המסמך בוחן אם צריך לשנות את הכללים המנחים את מערכת מימון הבחירות בישראל, וסוקר את הכללים הקיימים במבט תאורטי והשוואתי רחב.
מסמך זה עוסקת במאמצים למצוא דרכים להעלאת שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת, אשר ירד באופן משמעותי מראשית שנות ה־2000. אחד המנגנונים הנהוגים בעולם להגברת ההשתתפות בבחירות הוא חובת הצבעה. אנו מציעים כבר עתה לקדם רפורמות שיסייעו להעלות את שיעורי ההצבעה בבחירות – בעיקר הגברת הנגישות והגמישות בבחירות, והרחבת זכות ההצבעה לישראלים השוהים בחו"ל ומרכז חייהם בישראל.
הזכות להיבחר היא מזכויות היסוד החשובות בדמוקרטיות מודרניות, ולכן נוהגת בהן אסדרה חוקתית ענפה. אולם האסדרה הזו נעדרת במקרים רבים מן השלב המִקדמי הפנים־מפלגתי של הליך בחירת המועמדים. שלב זה משמעותי במיוחד בישראל, שבה נהוגה שיטת בחירות רשימתית סגורה- לבוחרים אין ביום הבחירות לכנסת אפשרות להשפיע על ההרכב הפרסונלי של הרשימה לה מצביעים.
הוראות חוקתיות המתנות או מגבילות את זכות השתתפותן של רשימות ומפלגות נמצאות שנים בליבתו של דיון ציבורי ער במדינות הדמוקרטיות, וזכו לכתיבה ענפה בישראל ובמשפט המשווה. ככלל, אפשרות פסילתן של רשימות מעוררת אתגר חוקתי ראשון במעלה, שעיקרו איזון בין עקרונות דמוקרטיים לבין זכותה של חברה להגן על ערכיה. נדמה כי איזון זה מורכב במיוחד בישראל.
בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה כללית בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת. נראה כי ההימנעות מהצבעה היא צעד טקטי שתכליתו להעביר מסר: האזרחים הערבים כמהים להשפעה פוליטית אך בנסיבות הקיימות לרבים מהם אין כתובת. המערכת הפוליטית הערבית צריכה להעביר מסר של אפקטיביות לאזרח הערבי, לצד חיזוק אמון הציבור הערבי בשיתוף הפעולה עם המפלגות היהודיות הגדולות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
עילי גבאי
אחראי קשרי כנסת וחברה אזרחית
טל': 055-9209116
דוא”ל: Ilayg@idi.org.il