מחקר זה מנתח לראשונה את מאפייני ההשתתפות של עסקים בבעלות ערבית ברכש הממשלתי, מתוך הבנה שהרכש הציבורי הוא כלי רב עוצמה לקידום המדיניות הממשלתית לשיפור המצב הכלכלי של האוכלוסייה הערבית בכלל, ושל עסקים בבעלות ערבית בפרט.
זו הפעם הראשונה שיוצאת לאור סקירה סטטיסטית מקיפה על צעירים ערבים בישראל. סקירה זו מציגה את מצבם הייחודי של הצעירים הערבים כדי לספק מידע שיסייע לפתח שירותים וכלים שיובילו לקידום שוויון הזדמנויות ושילוב מיטבי של צעירים ערבים בחברה ובכלכלה, וכדי לצמצם את תופעת חוסר המעש בקרב צעירים ערבים ואף למנוע אותה. הסקירה מציגה מגוון רחב של נתונים על מאפיינים והיבטי חיים שונים של צעירים ערבים בישראל ועומדת על הבדלים ופערים בין צעירים ערבים לצעירים יהודים ובין קבוצות באוכלוסייה הערבית.
בעשור האחרון פותחו מגוון תוכניות שנת מעבר עבור צעירות וצעירים בחברה הערבית, שנועדו לסייע להם, עם סיום לימודיהם בתיכון, לרכוש את הכישורים והמיומנויות הדרושים למפגש עם החברה הישראלית ולהשתלבות איכותית במשק. מחקר זה, ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו, סוקר את מגוון התוכניות המוצעות היום ומביא המלצות מדיניות לפיתוח תוכניות שנת מעבר שיקדמו שוויון הזדמנויות, יניעו שינויים בקהילות ויתרמו לבניית חברה משותפת טובה יותר בישראל.
שנתון החברה הערבית בישראל, שיוצא לאור זו השנה הראשונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם חינוך, תעסוקה ואורח חיים.
בשני העשורים האחרונים החלה ממשלת ישראל לפעול לטובת פיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית, ואנו עדים לשינוי שמתרחש. מחקר זה נועד לפרוש לפני הממשלה תמונת מצב עדכנית על אודות מצבם של התושבים הערבים בערים המעורבות בחמישה תחומים הקשורים זה לזה: רווחה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה ופשיעה.
המחקר בוחן את יחסה של מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הערבית־בדואית בנגב. מי למעשה מנחה אותה, אילו משאבים – תקציביים, אנושיים ופיזיים – מעמידה המדינה לרשותה, ומי קובע את מטרות החינוך ואת תוכניות הלימודים. על מנת להבין מדוע הישגי התלמידים הבדואים־ערבים בנגב, נמוכים מאוד בהשוואה לממוצע הארצי ולמגזרים אחרים בחברה הישראלית.
החלטה 922 הוכיחה את נכונותה של המדינה להקצות משאבים משמעותיים לטובת הפיתוח הכלכלי של החברה הערבית בישראל. תכנית החומש הבאה חייבת לשים דגש על קידום תעסוקה גם באמצעות רפורמה בחינוך וברווחה.
במוקדי קבלת ההחלטות בשירות המדינה חסר ייצוג הולם של המגוון הישראלי. להיעדר הייצוג במקומות אסטרטגיים אלו השלכות רבות. ייצוג הולם יבטיח כי ההחלטות שיתקבלו יתאימו לצרכים של כל קבוצות האוכלוסייה במדינה, הנובעים ממאפייניהן הייחודים ומההקשר החברתי, הכלכלי, הפוליטי והתרבותי שלהן.
המלצות מדיניות לשילוב שוויוני של החברה הערבית: השקעה במערכת החינוך ותקצובה באופן שוויוני; השקעה ברשויות המקומיות הערביות על ידי יצירת תשתית תעסוקתית ותחבורתית הולמת; השקעה בשילוב האזרחים הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה; השקעה במיזמים כלכליים; הנגשת מערכת האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי; שילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות; והתאמה והרחבה של מערך ההכשרות המקצועיות לאוכלוסייה הערבית
אינדיקציות ראשוניות להשפעת משבר הקורונה בחודשים יוני-יולי מלמדות שהתחזיות שצפו שהעובדים הערבים יתקשו יותר מהעובדים היהודים להשתלב בחזרה בשוק העבודה מתממשות. במקביל, גם הלמידה מרחוק במערכת החינוך פוגעת בעיקר בתלמידים ובתלמידות מרקע חברתי־ כלכלי חלש.
>> שילוב החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטותהחלטת הממשלה 922 נחשבת להחלטה מכרעת להשתלבות הציבור הערבי בחברה ובכלכלה הישראלית, שכן לראשונה הכירה ממשלת ישראל בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי ואף העמידה לשם כך תקציבים ייעודיים. כדי לחולל שינוי במצבו של החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית יש צורך להתמודד עם החסמים הקיימים בחברה הערבית, וכך להביא לשיפור ברמת הרשות המקומית, הכלל-ארצית, בתוכניות הלימוד, במשאבים ובהון האנושי.
בשני העשורים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה כללית בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת. נראה כי ההימנעות מהצבעה היא צעד טקטי שתכליתו להעביר מסר: האזרחים הערבים כמהים להשפעה פוליטית אך בנסיבות הקיימות לרבים מהם אין כתובת. המערכת הפוליטית הערבית צריכה להעביר מסר של אפקטיביות לאזרח הערבי, לצד חיזוק אמון הציבור הערבי בשיתוף הפעולה עם המפלגות היהודיות הגדולות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים.
יוחנן פלסנר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה
טל': 02-5300884
דוא”ל: Plesner@idi.org.il
ארנון מאיר
מנהל מערך יישום וקשרי ממשל
טל': 052-5667859
דוא”ל: ArnonM@idi.org.il
עדי אליאסי כהן
אחראית קשרי ממשל וליווי מכרזים ממשלתיים
טל': 052-4765857
דוא”ל: AdiC@idi.org.il
יונתן ולפר
אחראי קשרי כנסת
טל': 050-9330762
דוא”ל: Jonathanv@idi.org.il